בשם העזתים
מכון ירושלים לצדק מאתגר את בית הדין הבינלאומי בהאג, עם תביעות שהגיש שם נגד מחמוד עבאס יו"ר הרשות הפלשתינית על מעשי טרור, מאסרים שרירותיים, עינויים ורצח של פלשתינים, ונגד איסמעיל הנייה מהחמאס על פשעים נגד האנושות ביחס לאוכלוסיה ובעיקר ילדים קטנים בעזה אותם גייס תחת איומים ועיוניים לפעול נגד כוחות צה"ל בצוק איתן. האם הפעם ביה"ד הבינלאומי בהאג יידע לשים את הפוליטיקה בצד ולהתייחס לגופן של עובדות?
בשבוע האחרון סערו הרוחות בארץ. הפעם הכוונה אינה לרוחות הבחירות, אלא לרוחות מלחמה – 2 רקטות לאזור גוש דן, רקטה שנורתה על בית בישוב בשרון ופצעה את כל בני המשפחה, ולילות לבנים בדרום הארץ ובעוטף עזה. בתגובה, צה"ל הפגיז מטרות רבות בעזה, זאת לאחר ביצוע נוהל "הקש בדלת" שמטרתו להתריע ולוודא שלא יהיה איש במבנה בזמן שיותקף.
אירועים אלו בעתיד עוד יגיעו כתביעה נגדנו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בדיוק כמו הדוח האחרון שאושר מבית היוצר של האו"ם בו התקבלה החלטה המבקשת מבית הדין הפלילי בהאג להתערב ולחקור האם נעשו מצדנו פשעי מלחמה במאורעות "צעדת השיבה" – של ימי שישי על הגדר.
ביום שישי האחרון אימצה המועצה לזכויות האדם של האו"ם את מסקנות דוח החקירה בעניין אירועי הגדר בעזה, המחשיד את מדינת ישראל בפשעי מלחמה, אירועים שהחלו במרץ 2018 ונמשכו לאורך כל השנה החולפת בתוספת טרור העפיפונים ובלוני ההליום. הדוח שהתקבל קורא לבדוק האם קרו פשעי מלחמה של ישראל כנגד הפלסטינים וממליץ לבית הדין הבינלאומי בהאג להתערב ולחקור.
עו"ד אורי מורד, מנהל מחלקת המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה הציבורית במכון ירושלים לצדק, לא מופתע מההחלטה: "אנחנו לא מופתעים. האו"ם הפך לסוג של פלטפורמה גלובלית לניגוח של ישראל, מתבצעת דה-לגיטימציה ודמוניזציה של ישראל, הפיכה של ישראל לסוג של שטן, והטקטיקה ברורה – הפצת שקרים ומצגי שווא שמציגים חצאי אמיתות".
ואכן, ממש כמו בדו"ח האחרון בו עיקר ההחלטות היו נגד ישראל, כך לאורך השנים האחרונות אנו עדים לעשרות החלטות שהאו"ם מאשר נגד מדיניותה של ישראל ביחס לפלסטינים, זאת ביחס למיעוט החלטות נגד סוריה, איראן וצפון קוריאה.
עו"ד מורד: "האו"ם מוכיח שוב ושוב שאין לו את המסוגלות לנהוג באובייקטיביות כשמדובר בישראל. החלק הארי של הדוח מתייחס לישראל והם מציגים את ישראל כאילו היא זו שגררה נשים וילדים לנהוג באלימות על הגדר בניגוד לעובדה הידועה לנו שחמאס הוא זה שהילך אימים על האוכלוסייה האזרחית העזתית ואילץ אותם בכוח לעלות על אוטובוסים לכיוון הגדר. זה אותו ארגון שדיכא בשבוע שעבר מחאות לא אלימות נגד המצב הכלכלי ברצועה".
דווקא כן חוקרים
בדו"ח האחרון מבקשת המועצה לזכויות האדם של האו"ם את התערבות בית הדין הפלילי בהאג לחקור לפי טענת עקרון המשלימות, בטענה כי ישראל איננה מסוגלת לחקור באופן עצמאי או איננה רוצה לעשות זאת. אך בקשה זו מגיעה ימים ספורים לאחר שבכיר ישראלי אישר כי ישראל פתחה בחקירת אחד עשר מקרי מוות של פלסטינים בגבול הרצועה במהלך הפגנות "צעדת השיבה" ('שישי על הגדר') בשנה החולפת. המקרים הנבדקים במסגרת חקירות מצ"ח הם מותם של עבאד אל נאבי ושלושה פלסטינים נוספים ב-30 במרץ 2018; מותם של שלושה פלסטינים מזרחית לג'בליה ב-20 באפריל 2018; מותם של שני פלסטינים מזרחית לאל בוריג' ב-15 במאי 2018; מותה של רזאן אלנאג'ר ב-1 ביוני 2018 ומותו של עותמאן חאלס ב-13 ביולי 2018. עוד יצוין כי חקירות פליליות אלו נפתחות אם נמצאת "עילה סבירה לחשד של התנהגות בלתי הולמת מצד חיילים".
עו"ד מורד סבור שדווקא בנקודה הזו לישראל יש טענות טובות: "המדינה עומדת בגאון אל מול לחצים פנימיים ומפעילה מערכת ביקורת עצמאית נקיה, עצמאית ונאמנה. מתוך כך אפשר להזכיר את ההכרזה שהגיעה לפני שבוע, בה נאמר שישראל חוקרת במסגרת חמש חקירות, אחד עשר מקרי מוות של פלסטינים על רקע הפרות הסדר בגבול עזה. על אף שהיא לא מהווה טענת סף במובן הפשוט של המילה, זו בהחלט טענה שמראש פוסלת את יכולת ההתערבות של בית הדין בהאג לפי עקרון המשלימות".
"האו"ם הפך לסוג של פלטפורמה גלובלית לניגוח של ישראל, מתבצעת דה-לגיטימציה ודמוניזציה של ישראל, הפיכה של ישראל לסוג של שטן, והטקטיקה ברורה – הפצת שקרים ומצגי שווא שמציגים חצאי אמיתות"
ההוכחה: אלאור אזריה
למרות שבבית הדין הבינלאומי בהאג עומדים למשפט גורמים בכירים ולא החיילים הפשוטים, אי אפשר להתעלם ממשפטו של החייל אלאור אזריה שנשפט ונדון לשנה וחצי מאחורי סורג ובריח לאחר שלא הצליח להסביר בפני שתי ערכאות שיפוטיות מדוע ירה במחבל מנוטרל, זאת על אף שהתרחש במקום אך דקות ספורות לפני המקרה פיגוע בו נפצע חברו באחת הערים הנפיצות בישראל – בחברון.
עו"ד מורד: "גם סיפור אלאור אזריה מצביע על אומץ ויכולת של מערכת המשפט בישראל לעמוד מול מציאות מורכבת ולחקור. אף מדינה לא רוצה לחקור חייל שלה ובמידת הצורך להענישו. בסופו של דבר צה"ל צריך לתת לחייליו את ההגנה, ויצא שבסופו של דבר צה"ל חקר אותו, העמיד אותו לדין ושלח אותו לכלא".
"סיפור אלאור אזריה מצביע על אומץ ויכולת של מערכת המשפט בישראל לעמוד מול מציאות מורכבת ולחקור. אף מדינה לא רוצה לחקור חייל שלה ובמידת הצורך להענישו"
ישראל- מטרה קלה
מלבד האו"ם, שידוע בעוינותו כלפי ישראל, גם בית הדין הבינלאומי בהאג לא חף מפוליטיזציה, ועוין את ישראל לא פחות. עו"ד מורד מסביר מדוע: "ב-2016 מדינות אפריקאיות החליטו לנטוש את ביה"ד בהאג וקראו לו ביה"ד של לבנים שבא לנגח אנשים מצבע עור אחד, כי 9 מ-10 החקירות שהתקיימו היו נגד מדינות אפריקאיות. לצד הלחץ ממדינות אפריקה, על ביה"ד היה גם לחץ אירופי, הגורם המממן העיקרי של האג, שהחלו לדרוש קבלות מביה"ד. ביה"ד בהאג לא סיפק הרבה הרשעות בתיקים ולכן עליו להוכיח מהצד שלו את האפקטיביות שלו – בפני האפריקאים להציג שהוא חף מגזענות ומצד שני לספק תוצאות לקהילה האירופית. בטווח הזה נמצאת ישראל – גורם שמאד קל לפגוע בו. אלו בעייני יכולים להוות פרמטרים שוברי שוויון לרעתנו, וזה עלול להטות את הכף כדי להודיע על חקירה נגד ישראל".
לא עומדים מנגד
כדי לאזן את השיח הבין לאומי בעניין ישראל, מכון ירושלים לצדק הניח בשבועות האחרונים על שולחן משרד התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שתי בקשות דרמטיות לפתיחה בחקירה פלילית בינלאומית: האחת כנגד מחמוד עבאס (אבו מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, בגין פשעים חמורים נגד בני עמו, הכוללים: טרור אכזרי, מאסרים שרירותיים, עינויים ואף רצח. השנייה, נגד ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בגין פשעי מלחמה, בהם: גיוס בכפייה של ילדים מתחת לגיל 15, כדי להשתתף בפעולות איבה נגד ישראל וטרור אכזרי.
עו"ד מורד מפרט: "הגשנו סדרה של בקשות לביה"ד בהאג, שתיים מתייחסות לאיסמעיל הנייה, שתיהן באישומים של פשעי מלחמה. הבקשה הראשונה הוגשה במרץ 2017, ומתייחסת לפשעי מלחמה במסגרת צוק איתן – העימות האלים ב-2014: שימוש במגנים אנושיים וירי מקרב אוכלוסייה אזרחית צפופה. הבקשה השנייה הוגשה בספטמבר 2018, בעניינו של הנייה, בתקופה שאחרי צוק איתן ועד 2018 – בנושא פשעי מלחמה מסוג מיליטריזציה של ילדים – גיוס ילדים מתחת לגיל 15 להשתתף בפעולות איבה נגד ישראל. במסגרת הבקשה אנחנו מצביעים על 17 אלף ילדים שגויסו בפועל לצעד 230 אלף ילדים שנמצאים תחת הדוקטרניזציה הנוראית הזו בעזה. הילדים גדלים על ערכים של שנאה, מלחמה, רואים בישראל האויב – התכנים הלימודיים נשענים על ערכים של שנאה. בקשה נוספת הוגשה לפני שבועיים והיא מתייחסת למחמוד עבאס ולפשעיו נגד האנושות – בייחוד על מאסרים שרירותיים, עינויים קשים מאד פיזיים ומנטליים ורצח שהופנה כנגד מי שהעז להתבטא נגד עבאס וההנהגה הפלסטינית".
כמו שאנו טוענים לעקרון המשלימות, יבואו החמאס ויטענו כי הם חוקרים ושופטים בעצמם ולכן לביה"ד הבינלאומי בהאג אין זכות להתערב.
"ישראל תטען בביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג שמערכת המשפט הפלסטינית נשלטת אבסולוטית על ידי ההנהגה ועל ידי עבאס – ששולט ביד רמה על בית המשפט שלו ולכן אותו עקרון משלימות לא חל שם כיוון שהוא חל רק במדינה שיש בה דמוקרטיה ושלטון חוק, שאז עושים שימוש נכון, ראוי וערכי בדרישה של עקרון המשלימות. הפלסטינים עושים שימוש ציני בעיקרון זה. אם הפלסטינים יחקרו זה יהיה בהליך סרק כדי להעניק חסינות למנהיגים שלהם, ולשדר לקהילה הבין לאומית ולהאג מסר לפיו הם חוקרים עצמאית בעוד שתוצאות אותה חקירה ידועות מראש", משיב עו"ד מורד.
מה הסיכוי שלנו, של ישראל, לעמוד מול הטענות שלהם בהתחשב בעובדה שהאו"ם ובית הדין הבינלאומי בהאג עויינות את ישראל?
"אם היה גוף אובייקטיבי, הטענות שלנו היו חזקות. אבל, בסופו של דבר הם נתונים תחת לחץ והפוליטיזציה חוצה את שערי ביה"ד ושולטת שם והיא בהחלט מכתיבה את הלך הרוח, החל מהתובעת הראשית של ביה"ד ומטה. אני רוצה להאמין שאותם עובדים שנמצאים שם מבינים שישראל היא לא אותו שטן שמנסים לצייר, אבל אין להם ברירה ומופעל עליהם לחץ אדיר. בעייני, לישראל עומדות טענות משפטיות מאד טובות וחזקות. חשוב לציין גם כי מדינת ישראל חתמה על אמנת רומא אך מעולם לא אישררה אותה ועל כן טענת מדינת ישראל הרשמית היא שלביה"ד בהאג אין כלל סמכות לדון בה".
אם יש הטעיה והאום וביה"ד בהאג עוינים את ישראל, אז למה לנו בכלל לשחק בזירות האלו?
"אין לנו אלא לשחק גם שם במינונים הנכונים ובצורה מושכלת וחכמה. אין לישראל את הפריווילגיה לזנוח את הזירות האלו, לא את הזירה המשפטית ולא את הזירה ההסברתית. מדינת ישראל חייבת לקחת חלק בהן ודווקא חרף הפלטפורמה לניגוח ישראל, אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה ולא להימנע מלהתייחס לדברים", הוא משיב.